שלום תמר

שלום תמר

הפעם האחרונה בה נפגשנו הייתה לפני שלוש שנים בשבוע הספר. אני השתתפתי בו בפעם הראשונה כסופרת ואת באותו היום היית בדוכן של יובל.

ניגשתי לומר לך שלום. שמחת מאוד לראות אותי ומיד קראת לי להכנס אל מאחורי הדוכן לתמונה משותפת. אנחנו והספרים.

את התמונה צילם בן זוגי.

בתמונת הנשיקה לחשת לי באוזן :"יש לו עיניים טובות. תשמרי עליו".

העיניים הטובות והיפות היו שלך תמר. העיניים והמילים והחיבוק והחום האנושי שקרן ממך.

היינו בקשר פייסבוקי אחרי זה. עקבתי אחרייך ומדי פעם הגבת לדברים שכתבתי.

מתחילת השבוע הפייסבוק מלא המון סיפורים, תמונות וקינה על הפרידה הכפויה ממך.

אין באמת מילים שיכולות להביע את הכאב מעצם כתיבת הפוסט הזה.

אני שמחה שהכרתי אותך. שמחה שקיבלתי ממך חיבוק ואפילו נשיקה. שמחה שלרגע קט פרשת גם עלי את כנפייך שהיו מלאות חום ואהבה.

תודה לך.

לא אשכח אותך אף פעם.